מאחורי כל הערכת שווי מקצועית עומדת הבנה עמוקה של הפריט.

תקציר עובדות

‏אטימות למים בשעון אינה מצב קבוע, כפי שממחיש מקרה של שעון Vacheron Constantin בשווי כ-100 אלף דולר שנפגע מקורוזיה ללא מכה, פתיחה או כניסה לים. השעון הושאר במשך חודשים בתא הכפפות של רכב שחור וסגור בשמש הישראלית, בטמפרטורות של 60–70 מעלות צלזיוס, מה שגרם לחומרי הסיכה להתייבש ולאטמים להיסדק. עמידות למים נבחנת במים נוזליים בטמפרטורת החדר, ואינה מיועדת לקיטור וחום קיצוני כמו בסאונה ובג'קוזי, ולכן הקיטור חדר פנימה בקלות דרך האטמים הפגומים. הלחות שנלכדה עברה התעבות וגרמה לקורוזיה של רכיבי המתכת העדינים, ולכן שמאי מומחה אינו רק מעריך שווי אלא משחזר את ההיסטוריה של הנזק.

במסגרת חלוקת הרכוש, שעון Vacheron Constantin בשווי של כ־100 אלף דולר הועבר מאחד מהם לשני. זמן קצר לאחר המסירה התברר שהשעון דורש שיפוץ יקר, ואף נטען שערכו האספני נפגע.

כל אחד מהם הצביע על השני. ואז ניסיתי להבין, מה לא קרה?

לא היו סימני מכה.

לא הייתה פתיחה של השעון.

לא הייתה כניסה לים או לבריכה.

אז מאיפה הגיעה הקורוזיה?

ככל ששחזרתי את השתלשלות האירועים, התמונה התחילה להתחבר. מתברר שבמהלך חודשי המשא ומתן על הגירושים, השעון נשאר אצל האישה והיה מונח באופן קבוע בתוך תא הכפפות של הרכב שלה. רכב שחור וסגור שעומד בשמש הישראלית מגיע לטמפרטורות של 60 עד 70 מעלות צלזיוס. החשיפה הממושכת והיומיומית הזו לחום קיצוני גרמה לחומרי הסיכה העדינים של המנגנון להתייבש באופן חריג, ופגעה קשות באטימות של האטמים. השעון בעצם הוחזר לבעליו כשהוא כבר במצב רגיש ופגיע מאוד.

כמה ימים אחרי שהשעון עבר לבעליו החדש, הוא נכנס איתו לסאונה ולג'קוזי. הוא היה בטוח שאם השעון עמיד למים, אין ממה לחשוש. ההנחה שלו הייתה פשוטה: על השעון כתוב שהוא עמיד למים, ולכן אין בעיה.

אבל זו אחת הטעויות הנפוצות בתחום. עמידות למים של שעונים נבחנת בדרך כלל במים נוזליים ובטמפרטורת החדר. היא לא מיועדת לתנאים של קיטור וחום קיצוניים. בסביבה של אדי מים חמים, ובשילוב שינויי טמפרטורה חדים, מופעל עומס אדיר על האטמים. מאחר והאטמים של השעון הזה כבר היו יבשים וסדוקים מהשהות ברכב, הקיטור חדר פנימה בקלות. הקיטור הוא למעשה אחד האויבים הגדולים ביותר של אטימות השעון.

ברגע שהשעון התקרר, הלחות שנלכדה בפנים הפכה לטיפות מים זעירות, תופעה של התעבות, שנראתה על גבי הזכוכית מבפנים. הוא הבחין באדים, אך בחר להתעלם מזה במשך מספר חודשים מתוך מחשבה שזה יתייבש מעצמו.

בסביבה סגורה, הלחות הזו גרמה לקורוזיה משמעותית ברכיבי המתכת העדינים של המנגנון. כשהוא הגיע סוף סוף למעבדה, כבר היה צורך בהחלפה של חלקים רבים ובשיפוץ יקר ומורכב.

הסיפור הזה הוא דוגמה מצוינת לכך שאטימות של שעון היא לא מצב קבוע. גם השעון האיכותי ביותר דורש התחשבות בחוקים הפיזיקליים שלו: חום גבוה, שינויי טמפרטורה חדים וקיטור הם שילוב שיכול להרוס מנגנון בתוך זמן קצר מאוד.

זו בדיוק הסיבה שכשמאי מומחה, בשמאות שעוני Vacheron Constantin ושעוני יוקרה, אנחנו לא רק מעריכים שווי, אנחנו משחזרים את ההיסטוריה של הנזק.